פסק-דין בתיק ב"ל 36658-10-12

1.         בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 24.7.12, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 0%.

2.         המערער נפגע באוזן ימין במהלך כיבוי שריפה. הפגיעה הוכרה על ידי המשיב.

3.         עניינו של המערער הוחזר בעבר מספר פעמים לוועדות לעררים בהתאם לפסקי דין שניתנו בביה"ד ארצי (פעמיים), וכן פסקי דין בביה"ד האזורי.

4.         הוועדה לעררים נשוא הערעור התכנסה מכוח פסק דין שניתן בתיק בל 29427-02-13 על ידי כבוד השופט צבי פרנקל.  בפסק הדין נקבע כי:

"8.      ... הוועדה הייתה צריכה להתייחס לבדיקת השמיעה מ - 2007 מאחר וחוות דעתו של ד"ר ניב מתבססת עליה. אני לא מקבל את הטענה כי לאור פסק הדין בבר"ע 5830-09 על הוועדה היה להתייחס לכל בדיקות השמיעה שיונחו בפניה, מאחר והוועדה נשוא הערעור לא התכנסה מכוח בר"ע 530-99 אלא מכוח בר"ע 12448-06-11. אולם מאחר והבדיקה משנת 2007 מוזכרת בפסק הדין ובחוות דעתו של ד"ר ניב, היה על הוועדה להתייחס אליה.

9.         סופו של דבר - יש להשיב את עניינו של המערער אל הוועדה הרפואית על מנת שתשלים את מלאכתה ותפעל על פי פסק הדין בתיק 12448-06-11, ותסביר האם יש בבדיקה משנת 2007 כדי לשנות את החלטתה. המערערת וב"כ יוזמנו להופיע בפני הוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה, החלטת הוועדה תיהיה מנומקת".

5.         למען הצגת התמונה במלואה, נביא אף את האמור בפסק הדין שניתן  על ידי ביה"ד הארצי בתיק בר"ע 12448-06-11, ובו נקבע כי:

"עניינו של המבקש יוחזר לוועדה באותו הרכב אשר תתייחס לחוות דעתו של ד"ר ניב פעם נוספת.

הוועדה תתבקש להתייחס לקביעתה בנוגע לחוות דעתו של ד"ר ניב לפיה חישובו ביחס לבדיקה משנת 2007 נעשה על פי הולכת אוויר, בעוד שעוד מחוות דעתו עולה כי החישוב נעשה על פי הולכת עצם.

הוועדה תזמן את המבקש ו/או בא כוחו לטעון את טענותיו בפניה בכל הקשור לחוות דעתו של ד"ר ניב".

6.         עיקר טענות ב"כ המערער:

א.       הוועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין.

ב.       שגתה הוועדה עת לא העניקה למערער נכות בהתאם לממצאי בדיקת השמיעה משנת 2007 אליה נדרשה להתייחס בפסק הדין.

ג.        טעתה הוועדה עת התעלמה בהחלטתה מהממצא של ליקוי השמיעה שנמצא בבדיקת השמיעה משנת 2005.

ד.       הוועדה אינה מייחסת משקל וחשיבות לממצאי בדיקת השמיעה משנת 2007 מאחר ולטענתה מדובר בבדיקה מאוחרת. הנמקה זו של הוועדה הועלתה לראשונה רק עתה, וזאת שעה שבעבר הוועדה נדרשה להתייחס לבדיקה משנת 2007, ושללה את ממצאיה בנימוק אחר. ב"כ המערער הוסיפה וציינה כי הוועדה קבעה בעבר כי הבדיקה משנת 2009 היא מאוחרת מידי, אך לא העלתה טענה דומה בנוגע לבדיקת  השמיעה משנת 2007.

ה.       לדעת הוועדה ייתכן וממצאי הפגיעה בבדיקת השמיעה משנת 2007 נוצרו מגורמים אחרים כגון: הזדקנות, תחלואה או חבלה אחרת. על אף האמור, הוועדה לא הצביעה על כל ממצאים מוכחים בדבר מצב קודם.

ו.        אין לקבל את הטענה כי שתי הבדיקות משנת 2005 ו - 2006 הן בדיקות אמינות יותר מהבדיקה משנת 2007,  שכן שלושת הבדיקות נערכו במכון הדים שהינו מכון מורשה, ומדובר בבדיקות אוביקטיביות.

7.         עיקר טענות המשיב:

            לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין. הוועדה נימקה מדוע היא מעדיפה את ממצאי הבדיקות משנת 2005 ו - 2006 על פני הבדיקה משנת 2007. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת.